הנחיות להגשת הצעה לספר עיון או לאסופת מאמרים
בעמוד הראשון של ההצעה יש לציין את כותרת הספר ושם המחבר או המחברים. לאחר מכן יש לכלול את הפרטים הבאים:
- תיאור כללי של כתב היד
- תאריך הגשה של כתב היד הסופי
- מספר מילים (הערכה)
- מספר טבלאות ותרשימים (הערכה)
- מספר פרקים
- בעלי זכויות היוצרים (אם נדרש)
- נא לציין אם הספר הוגש להוצאות אחרות
תוכן
- תחום הדעת שבו עוסק הספר (כולל תת־תחום)
- תקציר (200 מילים) הכולל תיאור של נושא הספר, שיטת המחקר וקהל היעד
- ייחודיותו של הספר והנסיבות שהביאו לכתיבתו
- תוכן עניינים ראשוני ופירוט קצר של כל אחד מהפרקים
- אם הספר מהווה עיבוד של עבודת דוקטורט, נא לצרף שתי חוות דעת חיצוניות
קהל יעד
- מיהו קהל היעד העיקרי של הספר (סטודנטים, חוקרים, מעצבי מדיניות, אנשי מקצוע, קהל קוראים כללי)
- אם הספר מיועד לאנשי מקצוע יש לפרט את תחומי העיסוק העיקריים של קוראי היעד
- אם הספר מיועד להכלל באחת מסדרות ההוצאה, נא לציין באיזו
- מיהו קהל היעד המשני של הספר
- אם הספר מיועד בראש ובראשונה לצרכי הוראה ולימוד יש לציין שמות של קורסים רלבנטיים
חיבורים נוספים ומתחרים
- נא לכלול רשימת פרסומים קודמת של המחבר/ים או העורכ/ים על נושא החיבור המוצע, אם קיימים
- נא לפרט שמות של ספרים נוספים (בעברית) העוסקים בתחום הדעת של החיבור המוצע
פרטי המחברים
- קורות חיים קצרים ורשימת פרסומים של המחבר/ים או העורכ/ים
- דרכי התקשרות מלאים של כל אחד מהמחברים או העורכים (טלפון, דואל, כתובת דואר)
הנחיות מפורטות למחברים ולעורכים
כללי
המחבר ידאג לקבל אישור מבעלי זכויות היוצרים לפרסום קטעי שירה, ציטוטים ארוכים, מפות, תצלומים, איורים או כרזות.
המגבלה המקובלת לציטוט קצר מיצירה שזכויותיה מוגנות למטרת מחקר או ביקורת ספרותית, היא קטע יחיד בן 400 מילים, או קטעים אחדים שאורך כל אחד מהם אינו עולה על 300 מילים ואורכם הכולל אינו עולה על 800 מילים. מתוך שירה מותר לצטט לא יותר מ־40 שורות, ולא יותר משליש שיר. עם כל ציטוט מסוג זה יש לציין את מקורו המדויק: מחבר, מתרגם, מו"ל.
כאשר נעשה שימוש בציטוטים מהמקרא (עם ניקוד והטעמה) הלקוחים ממאגר אלקטרוני יש לציין את המקור המדויק.
ציטוטים משירים צריכים להופיע בניקוד מלא התואם את המקור.
התקנה
הטקסט יופיע בגופן "דוד", גודל 12, ברווח של שורה וחצי או שתיים. לכתיב לועזי ישמש גופן Times New Roman, גודל 12.
אין להזיח פסקאות בתחילה או ברצף הטקסט. בין פסקה לפסקה לא יהיה ריווח יתר.
בשילוב מונח או שם לועזי בסוגריים בתוך טקסט עברי יש להקפיד שהסוגריים יהיו בגופן עברי ובכיוון עברי.
בשילוב מונח או שם לועזי בסוגריים יש להשתמש באות גדולה בתחילת מילה או מונח.
עיצוב כותרות
כותרת ראשית (שם הפרק או המאמר) גודל 16 מודגש
תת־כותרת מסדר ראשון - גודל 14 מודגש
תת־כותרת מסדר שני - גודל 12 מודגש
תת־כותרת מסדר שלישי - גודל 11 מודגש ואולי ממוספר
יש להימנע מחלוקה מסועפת מדי של הטקסט
בין שני חלקי כותרת יבואו נקודתיים ולא קו מפריד
אין לסמן כותרת בקו תחתי
כתיב
בהוצאה נהוגים כללי הכתיב חסר הניקוד (כתיב מלא) של האקדמיה ללשון עברית. ככלל יש להעדיף מונחים עבריים על פני מונחים לועזיים.
רצוי להמעיט בהדגשת טקסט חשוב.
אין להטות אותיות עבריות, מלבד בציון שמות של ספרים בתוך הטקטס וברשימת המקורות.
מספרים
טווח מספרים ייכתב מימין לשמאל: 545—578; 1973—1994
עשורים ומאות יצוינו במילים: שנות השישים; המאה התשע־עשרה; המאה העשרים.
השימוש במספרים המבוטאים במילה אחת ייעשה במילים: ארבעים איש; שלושה ארגונים; חמישים ערים. במספרים אחרים ייכתבו בספרות: 120 חברי כנסת.
תאריכים
תאריכים בגוף הטקסט יופיעו במלואם: 8 בינואר 2014; 15 ביוני 1973; י בטבת תשנ"ד
שמות פרטיים
שמות אנשים שנזכרים בטקסט ייכתבו במלואם באזכור הראשון: ראובן שפירא; אנתוני לויד. באזכורים הבאים ייכתב שם המשפחה בלבד. שם משפחה שקשה לתעתק לעברית יובא בסוגריים בלועזית באזכור הראשון.
ציטוטים ומובאות
ציטוטים צריכים להיות זהים לחלוטין למקור. כל תוספת או פסיחה תובא בסוגריים מרובעים: "הם [הרופאים] פועלים מעבר למחויבותם הרשמית"; "ועדות שונות [...] המליצו על הרחבת הפיקוח בבתי הספר".
אין לשלב קטעים לועזיים בטקסט. אם החיבור פורסם בעברית יש לצטט מהפרסום העברי ולהפנות אליו. אם לאו, יש לספק תרגום עברי מאת המחבר ולציין בסוגריים (תרגום המחבר/ים).
מירכאות
לציטוט בטקסט ישמשו מירכאות כפולות (") חוץ מאשר לציון מירכאות בתוך מירכאות שבו ייעשה שימוש במירכא בודד (').
ככלל, יש להמעיט שימוש במירכאות לציון שמות של ארגונים, מפלגות או תנועות. ניתן להשתמש במרכאות לציון שמות של תכניות טלוויזיה, רדיו או הצגות. שמות של עיתונים, ספרים או כתבי עת יופיעו בכתיב נטוי.
הערות שוליים
רצוי להמעיט בשימוש בהערות שוליים לשם ציטוט ביבליוגרפי בספרים המתבססים על סגנון ה־APA.
הערות השוליים יופיעו בתחתית העמוד, למעט מקרים חריגים שבהם יופיעו בסוף הפרק או בסוף הספר.
הפניה להערת שוליים תבוא לאחר סימן הפיסוק.
יש להימנע מהפניה להערת שוליים בכותרות, למעט הערת כוכבית שעניינה דברי תודה או הסבר כללי על המאמר או הפרק.
לוחות ותרשימים
יש למספר טבלאות, לוחות ותרשימים ולצרף כותרת מתאימה לכל אחד. מתחת לכל תרשים יצוין המקור שממנו נלקחו הנתונים.
לכל לוח ולכל תרשים צריכה להיות הפניה בגוף הטקסט והם אמורים להיות מלווים בדיון. אין להביא תרשים בלי הפניה ובלי דיון.
הפניות ורשימה ביבליוגרפית
שיטת ההפניות תעשה בהתאם לתחום העיון (MLA, APA) שאליו משתייך הספר.
- כאשר ניתן לבחור בין אפשרויות ציטוט שונות תינתן העדפה לשיטת ה־APA.
- עם בחירת כללי הציטוט יש להקפיד על אחידות ההפניות והרשימה הביבליוגרפית לאורך כל החיבור.
- ללא קשר לכללי הציטוט שנבחרו יש להקפיד לרשום את שם הכותר בכתיב נטוי (לא בכתיב מודגש ולא עם קו תחתי).
- בקבצי מאמרים יש להקפיד להסתמך על אותה שיטת הפניות בכל הפרקים ולצרף רשימה ביבליוגרפית בסוף כל פרק.
- בכתבי יד במדעי הרוח המתבססים על שיטת ה-MLA יש להעדיף ציטוט בגוף העבודה על פני הערות שוליים או הערות סוף על פי הכללים הבאים:
ציטוט מחבר בגוף העבודה:
אם שם המחבר מופיע בפיסקה יש לרשום רק את מספר העמודים המצוטטים בסוגריים.
לדוגמה:
בשירו של ביאליק "אל האגדה" נאמר: "גַּם־לִי כִּנּוֹר הָיָה וּתְלִיתִיו עַל-עַרְבֵי/ הַנַּחַל שֶׁשָּׁמָּה יָשָׁבְתִּי" (58)
אם שם המחבר איננו מופיע, יש לרשום את שמו ואת העמודים הרלוונטיים בסוגריים.
לדוגמה:
"גַּם־לִי כִּנּוֹר הָיָה וּתְלִיתִיו עַל־עַרְבֵי/ הַנַּחַל שֶׁשָּׁמָּה יָשָׁבְתִּי" (ביאליק 58)
או:
לכלי נגינה בשירתו של ביאליק יש משמעות לירית (58)
שימוש בהפניות
ככלל, במקרים שבהם לא נעשה שימוש בהפניות בגוף הטקסט, ההפניה למקורות תעשה על ידי שימוש בהערות שוליים בתחתית העמוד או בסוף הספר כך:
הפניה ראשונה
מנחם פרידמן, חברה ודת: האורתודוכסיה הלא־ציונית בארץ ישראל תרע"ח-תרצ"ו/1936-1918, ירושלים 1983, עמ' 148.
אלה שוחט, "סרטי בורקס וייצוג מזרחי", הקולנוע הישראלי: היסטוריה ואידיאולוגיה, תל אביב 1991, עמ' 85.
הפניה שנייה
שם, עמ' 152.
הפניה נוספת
פרידמן, שם, עמ' 166.
הפניה להערה
ראו הערה 20, עמ' 49.
- בכל כתב יד יש לצרף רשימה ביבליוגרפית מלאה בהתאם לכללי הציטוט. יש להקפיד כי שנת ההוצאה המופיעה בחיבור תהיה זהה לשנת ההוצאה המופיעה ברשימה הביבליוגרפית.